#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחנוני תן לי מאכל?	"כבר נתבאר לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ג סע&#x27; ד&#x27;) פרטי דינים אלו, ע&quot;ש, ובעיקר אינו יכול לישא וליתן בעד דמי המקח (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין חנוני ישראל וחנוני גוי?	בחנוני גוי צריך ליזהר שהמאכל לא יהיה מוקצה כגון שהפירות נלקטו היום או הדגים ניצודו היום או הביצה נולדה היום	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביאו המאכל מחוץ לתחום?	"בעיר שרובה ישראל אסור דמסתמא בשביל ישראל הובאו [והיינו אם רוב הלוקחים של מאכל זה ישראלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] וצריך להמתין בכדי שיעשו בליל ב&#x27;, ובעיר שרובן עכו&quot;ם מותר מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) {אבל צריך ליזהר שלא להוציא המאכל חוץ לד&#x27; אמותיו או חוץ לעיר שהיא מוקפת חומה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקט&quot;ו סע&#x27; ה&#x27;)}"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקמח שנטחן היום?	"כתב הראשונים (תוס&#x27; ע&quot;ז ס&quot;ו ע&quot;ב, רא&quot;ש, ר&quot;ן) דקמח אינו מוקצה דחטין ראוין לכוס או לעשות ממנו קליות, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דה&quot;ה בשיפון ושעורין אינם מוקצים [אע&quot;פ שברכתן שהכל], ועוד כתב המג&quot;א דאינם מוקצים מפני שהם גמרו בידי אדם (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) {ונפק&quot;מ בין הטעמים יהיה ע&quot;פ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דכתב במדינתינו הוי מוקצה דאין אוכלים קליות, אבל לפי הטעם דגמרו בידי אדם עדיין אינו מוקצה}, אכן מצינו בסי&#x27; שכ&quot;ה דהמחבר מחמיר שלא ליקח פת מעכו&quot;ם בשבת כי אם בשעת הדחק, ותי&#x27; המג&quot;א דאין הטעם משום מוקצה אלא משום דהתם מיירי כשלוקח מן הנחתום ואז חיישינן שמא יאמר לו לעשות בשבילו משא&quot;כ הכא מיירי בחנוני דליכא למיחש להכי, ולפי&quot;ז נמצאת דאפי&#x27; בשבת מותר ליקח פת מחנוני אפי&#x27; שלא בשעת הדחק, אבל הבית מאיר ובגדי ישע חולקים על המג&quot;א וס&quot;ל דליכא חילוק בין נחתום וחנוני ובשניהם מחמירים בשבת אם לא בשעת הדחק ורק ביו&quot;ט סמך המחבר על דעת המקילין (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא שיש מחמירים בקמח שנטחן ביו&quot;ט [שהמהרי&quot;ל היה חותם הקמח מערב יו&quot;ט (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)] ולפיכך פסק כחיי&quot;א דאין ליקח פת ביו&quot;ט כי אם בעת הצורך"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת שנאפה בשבת קודם יו&quot;ט?	"מעיקר הדין מותר לאוכלה אפי&#x27; בשבת [ואע&quot;פ שיש מחמירים] וא&quot;כ אינו מכין ליו&quot;ט ומותר לאוכלה ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח הפת בעיר שרובן ישראל?	"אינו מותר ליקח אלא כשיודע שנטחן הקמח קודם יו&quot;ט, אבל מה שנאפה ביו&quot;ט ליכא איסור כלל (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם הגוי אינו מאמינו בלי נתינת מעות?	"אסור לקרוא לגוי לבוא לביתו להראות לו המעות דהוי עובדא דחול, אלא מותר ליתן לו משכון (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;). ולגבי להקדים לשלם לו קודם יו&quot;ט החמד משה מחמיר דנמצאת שנשלם המכירה ביו&quot;ט, אבל מבואר ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ה סע&#x27; ד&#x27;) דמותר להקדים לשלם לו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) {ונמצא לפי&quot;ז יש מעלה לסדר Shabbos taxi קודם שבת אם חושש שמא יצטרך לילך לבית חולים בשבת דראינו כאן דאינו לכתחילה להקדים המעות או להראות לגוי המעות שבביתו}"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנות ע&quot;י עכו&quot;ם?	"לא (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תקיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לילך ליקח לו יונים מן החנוני 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) כתב תשובת הרא&quot;ש דאסור לכתחילה לומר לו אפי&#x27; אם לא נתן לו מעות דהרי הגוי פוסק סכום מעות עם החנוני ביו&quot;ט, וכל מה שאסור לישראל לעשות אסור לומר לגוי לעשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) בדיעבד מותר ליהנות ממנו [דשל עכו&quot;ם א&quot;צ הכנה והזמנה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)] כל זמן שאינו רגיל בכך [דהיינו ב&#x27; פעמים (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ד, מקור חיים, ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; רכ&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א)], אבל אם רגיל בכך צריך להמתין בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תקיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היונים מפריחים?	"כתב הרא&quot;ש דאסור ליהנות מיונים אלו, וכפשוטו תלוי אם הם מחוסרים צידה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אבל מהרא&quot;ש משמע דכל זמן שהם חוץ לתחום יש להם איסור מוקצה (עקרת זקנים), ותמה עליו החמד משה דלא מצינו שיעור זה בגמ&#x27;, אלא מציע דהוא ט&quot;ס בתשובת הרא&quot;ש וצ&quot;ל אפי&#x27; אם אינם מחוץ לתחום הם מוקצה כשהם מחוסרים צידה, וכן הקשה הפמ&quot;ג (שם) (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דאם הם מחוץ לתחום והעיר רובן ישראל אסור ליהנות ממנו עד שימתין בכדי שיעשו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר ליהנות מקנין עכו&quot;ם, מאי שנא משאר איסורי דרבנן כגון חוץ לתחום דאמרינן דצריך להמתין בכדי שיעשו?	"תי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) ע&quot;פ ירושלמי [תוספתא] דכולן שעשו בין שוגגין בין מזידין מהני, ותמה עליו רע&quot;א דהיינו לגבי חלות קידושין וכדומה אבל עדיין יש עליו איסור הנאה, ותי&#x27; ר&quot;י באק דאין זה מקרי הנאה כיון שיש אופן שיכול לקנותם בהיתר בלא פיסוק דמים [ואפ&quot;ה יש איסור אמירה לעכו&quot;ם דאין זה אורחיה], והמ&quot;ב עו&quot;ה תי&#x27; דלצורך שמחת יו&quot;ט הקילו ליהנות ממנו"	סימן תקיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה יין?	"הרא&quot;ש מקיל בכלי המיוחד למדה ובלבד שלא יזכיר לו שם מדה, והרמב&quot;ם אוסר אפי&#x27; כלי המיוחד למדה (טור), ולמעשה דינו כמו שבת, עי&#x27; לעיל סי&#x27; שכ&quot;ג"	סימן תקיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטיל גורלות ביו&quot;ט?	"דינו כמו בשבת, עי&#x27; לעיל סי&#x27; שכ&quot;ב סע&#x27; ו&#x27;"	סימן תקיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למדוד שעורין ויתן לפני בהמתו?	"רש&quot;י ס&quot;ל דמותר לקדור בקב לתוך הכרי וממלא שלא כדרך מדה, והרי&quot;ף והרמב&quot;ם מחמירים וס&quot;ל דרק מותר לשער כפי אומד דעתו מפני שנראה כאילו הוא מודד למכור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), ופסק המחבר כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם, ועי&#x27; לעיל סי&#x27; שכ&quot;ד סע&#x27; ב&#x27;"	סימן תקיז סעיף ד		
